בן רייזל ויעקב, נולד בשנת 1911 בעיר באקו אשר בקווקז להורים בעלי תרבות גבוהה וקיבל השכלה תיכונית ומוסיקלית. מגיל 16 היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" שהיתה אז במחתרת. בשנת ה18- לחייו נתפס והיה כלוא כשנה בבתי-סוהר שונים עד שהוגלה לסיביר. רק בעמל רב הצליח לבסוף להשיג, יחד עם קבוצת חברים, רישיון יציאה מרוסיה ובשנת 1931 הגיע לארץ. בארץ קסם לו רעיון ההתיישבות והוא בחר ברמת רחל שבין סלעי ירושלים, בדרך ממשיכי המסורת של "גדוד העבודה". את מיטב שנותיו נתן לבניין המשק במקום, היה בין כובשי העבודה בסבלות, בעבודות בניין, בים המלח, ולבסוף נעשה לולן המשק. לאחר יום עבודה מפרך היה מקדיש מזמנו לקריאה ולמוסיקה. אהב את הספרות הרוסית והירבה לבקר בתיאטרון. עם זה הקדיש זמן רב ל"הגנה" והתאמן בנשק בשורות הנוטרים. עלה לדרגת קורפורל, היה מפקד כיתה ב"הגנה" ולבסוף מונה להיות סגן מפקד רמת רחל.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות היו חייו קודש להגנה. בקרבות נתגלה כמפקד אמיץ, קר-מזג, שקול ונבון. במכתבו האחרון אל אישתו וילדיו הביע את חרדת לבו לגורל המקום, אך גם את אמונתו ש"עוד יהיה חג גם ברחובנו, ברמה שלנו".

שמשון נפל ביום י"ג באייר תש"ח (22.5.1948) כאשר יצא עם משוריין תגבורת לעבר הקיבוץ, שהיה נתון בהתקפה כבדה. המשוריין נפגע בפגז אויב ושמשון היה בין ההרוגים. הוא נקבר בירושלים בשייח'-באדר א'. השאיר אישה, לאה ושלושה ילדים. בצוואתו ביקש סיומה לא לשאת הספדים לזכרו, לערוך לו אזכרה ביום השנה לנפילתו - בנגינת קונצרט, ולהקים בית-תרבות על שמו וספריה אשר תכיל את טובי הספרים שכה אהב.

ביום כ"ו באלול תש"י (8.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת רחל.